מאת ריינר מריה רילקה
אלי: הגיעה עת. הקיץ נתמתח.
הטל צלך על שעוני השמש
על מרחבים את הרוחות שלֵח.
על הפירות האחרונים להתמלא צווה
יומיים חום דרומי בם עוד מסוך
האץ בהם עד סף פקיעה, ונסוך
מתק אחרון ביין הכבד המתהווה.
נווד חלום על בית יצטרך לזנוח
ומי שערירי כבר יוותר גלמוד
ייעור, יקרא, ישלח עמוד ועוד עמוד
ובשדרות יצעד חסר מנוח
עלים חגים סביבו, תועה, אבוד.
מקור:
Herbsttag
Reiner Maria Rilke
Herr: es ist Zeit. Der Sommer war sehr groß.
Leg deinen Schatten auf die Sonnenuhren,
und auf den Fluren laß die Winde los.
Befiel den letzten Früchten voll zu sein;
gib ihnen noch zwei südlichere Tage,
dränge sie zur Vollendung hin und jage
die letzte Süße in den schweren Wein.
Wer jetzt kein Haus hat, baut sich keines mehr.
Wer jetzt allein ist, wird es lange bleiben,
wird wachen, lesen, lange Briefe schreiben
und wird in den Alleen hin und her
unruhig wandern, wenn die Blätter treiben
Opmerkingen