לא מה שהיה פעם

"אביב, תביא גם את קערת תפוחי האדמה מהשיש."

"אוקיי. עוד משהו?"

"לא, בואו לשבת."

"איפה אבא?"

"הוא יבוא אחר כך. נתחיל בלעדיו."

"לא כדאי שנחכה לו?"

"לא, אני בטוחה שישאר לו מה לאכול."

"נעמה!!! יאללה, תגיעי. תפרידי את האצבעות מהמקלדת. הוא לא שם עלייך. מה, נולדת אתמול? אני שומע שלוקח לו חצי דקה לענות לך כל פעם. כמה זמן כבר יכול לקחת לנסח את המילה 'סבבה'?"

"סתום, קרציה. זאת עינת."

"עינת. עינת. ברור שעינת. אני רעב, בואי כבר!"

"איפה אבא?"

"לא יודע. אמא אמרה שנסתדר בלעדיו. נו!"

"שבו. סלט?"

"קצת. תודה. מה, היום לא עושים סבב 'מה הכי עצבן אותי השבוע'?"

"זה לא הסגנון שלי, אבל אם אתם רוצים, אפשר לעשות את זה גם כשהוא לא כאן."

"טוב, לא משנה. נראה לי שיותר מעניין שנעמה תספר לנו במי היא התאהבה השבוע."

"בטוח שלא באיזה מפגר מחוצ'קן כמוך."

"אוּוּוּוּוּ.... אמא, היא פוגעת בי...."

"...מה? סליחה, לא הקשבתי."

"עזבי, הוא מנסה לתפוס את המקום של אבא עם התחכמויות-קרש שלו. הכל בסדר, אמא?"

"כן, מתוקה שלי. רגע, אני תכף חוזרת."

"תגיד, אתה יודע לאן נוסעים השנה?"

"לא יודע. הם לא אמרו לי כלום."

"גם לי לא. לא מאוחר קצת?"

"הם בטח מכינים לנו איזו 'הפתעה' ורוצים להכריז עליה. אבא מת על הטקסים האלו. רק תן לו הזדמנות לקדוח."

"ואללה. רק שלא יממשו את האיום שלהם לקחת אותנו לחור הזה שהם נפגשו בו. בטח אין שם אינטרנט."

"מצחיק מאוד. סגור את החלון, איזה קור בחוץ."

"תזהרי, אמא, תכף נשפך לך. את בטוחה שהכל בסדר?"

"כן. הכל בסדר. מי רוצה אורז?"

"וואו, אמא, יצא לך עשר היום. לא נדבקים אחד לשני. איך קוראים לזה, 'אחד אחד'?"

"כן. הכי טוב ככה, נכון?"

"אמא, אז את או אבא תוכלו להקפיץ אותי הערב?"

"לאן?"

"מה, אמרתי לאבא כבר לפני כמה ימים. לא סיפר לך? אבא של עינת נסע לחו"ל והיא מארגנת מפגש אצלו בבית. את יודעת, לדבר על המשבר הכלכלי ועל יחסי ישראל ארה"ב לאן"

"אם לא הייתי מכיר אותך ואת החברות החנוניות שלך הייתי בטוח שאת מתבדחת."

"די, תפסיק להציק לה. נעמונת, נדבר כשאבא יגיע. לא יודעת אם זה רעיון טוב שתצאי היום."

"אמא! למה, יש איזה תוכניות למחר?"

"לא. שום דבר מיוחד."

"הנה אבא בא, אני אסגור את זה איתו."

"היי חבר'ה!"

"היי אבא. כברי סיימנו. איפה היית? לא שסבלנו בלעדיך."

"די כבר. אתה יותר גרוע ממנו."

"אתה לא אוכל, אבא?"

"לא, אולי אחר כך."

"טוב, אפשר ללכת לראות טלויזיה?"

"לא. תשמעו, אני ואבא רוצים לדבר איתכם על משהו."