1
אם אני מת היום, אז זאת או תופעת לוואי של החיסון, או תופעת לוואי של הצרצר שהתיישב לי אי שם באיזור היציאה למרפסת, בחלון או בתריס, שמר באופן קבוע על מיליארד דציבל במשך כשמונה שעות בלילה, והשתתק בכל פעם שהתקרבתי למצאו היכן הנבל מסתתר ולגלות לו מה קורה לצרצרים שמעצבנים אותי.
זה כבר לילה שני.
גם בבוקר לא הצלחתי למצוא אותו. שאבתי אבק מכל החרכים והחריצים במערכת, אבל שום חרק זדוני לא הגיע למיכל האבק.
אימרו דברים אמיתיים על קברי, ועד אז אשמח לעצות מה לעשות כדי לשמור על חיי ושפיותי וכדי שלא תתעוררו בבוקר לקרוא בעיתון שתושב מודיעין נורמטיבי לכאורה נמצא ללא רוח חיים בביתו כשעל פתק קטן שבכיסו מחורר המשפט "זה היה או אני או הוא. זה הוא."
2
ברוך דיין האמת. היום, ג' באלול התשפ"א למניינם, השיב נשמתו לבורא ר' צרצריש אינסומנימניאק זצוק"ל.
נחמה פורתא תבוא אלינו מידי שמיים ביודענו שבימיו האחרונים התגורר ר' צרצריש בנוחות ובשפע במרווח שבין דלת המרפסת לבין מסילתה, כשהוא נהנה מנוף נאה לפארק ולגבעה הסמוכים ומחברתם המענגת של דייר הבית ושל בתו הצעירה.
צדיק גדול היה ר' צרצריש, ולא חסך את שלמי תודתו למי שבצל קורתו נטה את אוהלו, והיה מדיר שינה מעיניו מדי לילה בתפילה לשלום יושבי הבית.
בכוונה מלאה היה ר' צרצר מתפלל ובקול גדול, פן לא תצלח שוועתו את דרכה הארוכה למרומים, ולא ייפתחו עבורה שעריי שמיים.
אך מה רב האסון ומה רב הצער, ובדרכה של אותה תפילה השמיימה, במעלות קדושים וטהורים, נגזר עליה לעבור דרך אוזניהם של בני הבית, ולהוציאם מדעתם עד דלא ידעו, ולהביאם לכדי מעשה מר ונמהר, כפוי טובה ונורא, להשיב רעה תחת טובה ולקפד באחת את פתיל חייו של הצדיק.
מששבו בני הבית לדעתם והבינו את המעשה הנורא אשר עשו נדרו נדר שאלמנתו ויתומיו של ר' צרצריש ז"ל לא יידעו עוד יום צער ומחסור בחייהם עלי אדמות, ופתחו גמ"ח לתרומות נדיבות, שהרי יהודים רחמנים בני רחמנים הם.
תרמו ביד רחבה ותבוא עליכם התודה והברכה מידי שמיים ותזכו למקום בעולם הבא. פרטי חשבון הנאמנות שאני מנהל עבורם יינתנו בפרטי.
מי ייתן ולא נדע עוד צער.
Comments