שיר למעלות

(פורנוגרפיה ציונית תנ"כית)

שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי... שיר המעלות, בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה, אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה. הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים. שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב. הזורעים בדמעה ברינה יקצורו. הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה, נושא אלומותיו

(תהילים)

אל ראש הגורן בקיבוץ את רינה הוא הרים הגב דוקר לה אך עיניה נשואות אל ההרים מילא שחוק פיו, ולשונו - ברינה היתה היא כחולמת, כי סוד בריאה הבינה נשא אלומתו - הגדיל האל עשות לו "קצור עוד ברינה" עיניה לוחשות לו נושא הוא משך זרע - כושרו לא מבוטל הוא בוא יבוא ברינה, כולו כבר מעורטל "זה שיר המעלות", ישירו חלוצים "מאפיקים עד נגב יצאנו מרוצים"