,​מוּפן היה שם, אפשונים טלוּפים חדגוּ ונצוּ בקזרים: ,גולצים היו הצפנזיפים, צירצוּ החזפּירים.

גבר במיטה. מתחת לפוך. על הצד. שקט. אור של בוקר מסתנן מבין חרכי התריסים. צללית של אשה ממלאת את פתח הדלת. היד שלה מתרוממת. יש ביד משהו?

ורד אדום לוחש תשוקה, הלבן, נשמתו אהבה; כי האדום בז טורף הוא, הלבן יונה טובה.

...כי כל חלון שעבורך נפתח הוא עוד תמונה במחזה חייך, בתאטרון שלך עכשיו עולה מסך.

שני ילדים הלכו על חוף הים. אחד מהם הכניס את רגליו למים...

היא הגשימה פנטזיה - תינוי אהבים, עם בן רשף, עכשיו היא רואה כובים!