כשהבוקר הפציע ושמש עלתה, אמרתי לה: שולה, תגידי , כשהיינו בלילה יחדיו במיטה, למה צעקת לי "הו גידי!"?

שן ילדי, הנח ראשך, זה הכל רק בשבילך, שן ילדי, סגור את עיניך, עתידך עוד לפניך...

היא הגשימה פנטזיה - תינוי אהבים, עם בן רשף, עכשיו היא רואה כובים!

אם נניח, כפי שכבר נאמר לא אחת מעל במות ספרותיות, שאמנות אמיתית אינה שואבת דבר מהמציאות, אלא יוצרת אותה ב(נאמר) אקט סינגולרי בריאתי וכאוטי...

ב"תיבת הזמרה נפרדת", שירו של נתן אלתרמן שמתחיל ככה: "על העיר עפות יונים, על העיר, על יער פרא, על ככר התלינים, על ריסי נשים בערב." (כאן...

אין לי כלום, לא דבר, לא חציו אף, לומר. מעולם, כידוע, זה אותי לא עצר...

העומק האקספרסיבי ביצירותיך, יחד עם עיבודי הפוטושופ מלאי-ההשראה והמעוף ובחירת הסובייקטים המבריקה, מצליחים להעביר באופן מדוייק להפליא...

קח לך, מספר שורות שבורות, ומוטב, שהשבירה תהיה במקום לא, צפוי, בכלל.